הדרך המשותפת

כמה שנים לפני שהתחלנו להנחות תהליכים קבוצתיים השתתפנו בכמה כאלו בעצמנו, כל אחת בנפרד ואז ביחד.

בין כל הקבוצות האלו נולד בין השאר החזון הנקודותיימי שלנו, כשגילינו את העוצמות שיש בקבוצה, את המיקרוקוסמואיות שלה שמשקפת לנו את עצמנו בכל כך הרבה פנים.

בכל קבוצה הייתה זאת שקינאנו בה, את ההוא שגרם לאיזה גלד פצע לבבי היסטורי לגרד, את זאת שנגעה לנו בלב ואת ההוא שאם הוא רק היה קצת יותר ככה או קצת יותר ככה אז אולי היינו נותנות לו צ'אנס. היה גם את ההוא שחמוטל יצאה איתו לקפה אבל זה כבר נושא אחר.

קבוצה היא מראה והיא הזדמנות לחקור את עצמנו מבחינה אינטרקציונית, קבוצה פותחת הזדמנות לחברויות אמיצות שנרקמות בתוך המרחב האינטימי ומאפשרת למצוא מגוון אנשים ואת כל הפנים שלנו עצמנו בפנים של האחרים

מעבדה ליחסים

תארו לעצמכם שהייתם יכולים לשמוע מה קורה בראש של מי שמולכם? 

ועוד יותר מזה, שהייתם יודעים מה הוא חושב עליכם ואיך אתם נתפסים?

אינטנסיב

כמה פעמים שאלתם את עצמכם איך לא חילקו לנו הוראות הפעלה לזוגיות?

אולי אין לי את היישום הזה, את האפליקציה שיוצרת קשר? 

פרויקט 12 השבועות

זה הבייבי שלנו. התחלנו את הפרויקט בסלון של עדי/חמוטל. בהתחלה התייחסנו אליו כפיילוט אבל...